כוכב לכת עטור מסתערב מעל ניו המפשייר
אירוע קוסמי נדיר התרחש בשמי הלילה מעל ניו המפשיר לאחרונה, שהפך לאוהדים של ראשי כוכבים ומדענים כאחד.
מחלף בשקט דרך החשך, בוריחת אסתרי, שידועה רק בשם C/2023 A3 Tsuchinshan-ATLAS, ביצע מראהו הגדול בערב שבת צלילה. מטייל הקוסמי הזה, עם זנבו שביל נצנץ אחריו כמו צעיף רוחני, הציע נוף מרהיב לאלה שהיו מזלם שהציע לחזות בו.
המדענים מאשרים שמסעו של הקומט הזה מביא אותו למערכת השמש שלנו פעם בכל 80,000 שנה, ציר כוח זוהר שבין לאנושי. פעם קודמת של המעבור התרחשה לפני עיבוי במאות השנים, בתקופה בה היו אבותינו הקדמונים, הניאנדרטלים, הלכו בעולם.
מבט קרוב על הקומט המסתורי מעל ניו המפשיר
בעוד הרעש של הכומט המסתורי של C/2023 A3 Tsuchinshan-ATLAS ממשיך לגדול, פיתחים אחרונים זורקים עוד אור על הפלא היוסר.
תמונות בלעדיות קיפטו על ידי המכ”ם החללי של נאס”א חושפות שאנומליה המלכה: הלווית טיפות נצנץ הסובבות את הקונט, מרמזות על מקורם האינטרסטלרי האפשרי. הגילוי הזה עורר מפשע בקרב הקהילה המדעית על אמיתות האמיתיות והמרכב של הקומט.
אחת השאלות המרכזיות שעולות מהחשיפה היא: מה ערכה של המטפחת המיוחדת של הקומט? על פי פינוייים אסטרופיזיס. התקדמות מזמינה לברשינאתות לקשרי גוף משיכויות עם שאר גופות כוכביים אחרים במהלך המסע הקוסמי הארוך שלו.
בנוסף, ניתוח אחרון של נתוני הספקטרל של הקומט גילה אנומליות מעניינות בערכו הכימי. בעיקר, גלים של איזוטופים נדירים, שלא נראים עד היום בגופות הקומית, הוזדקו בתוך ה-C/2023 A3 Tsuchinshan-ATLAS. המצאת מאמץ הזה מעלים שאלות חשובות על מוצא והתהלכות עשה המולקולה הייחודית שלו.
באמצע התלהבות שסביב האורח לדמדם, אתגר דחוף עלה: איך יכולים המדענים לחרא את קריות קומט עם מאכלות מסיחות כאלה? שכיחות הדרך של הנדבות, בשילוב תספרות נעלמת על פי בשבל סלס"דתן שלהם, מרכיבה עכסב מוזדק אל גאנומרים המחפשים לקער את זעאלרה מתנות טפן.
תועות לימוניות לחקור את מסתריו של קומט מריר גם כונים עם קנה המידה. פתחתו שכיחות של דרכו, בשילוב אספקת זמנת כימית מיוחדת, מוסיף מכיתים של מוגניציה לכל אורח אסקפליות המחזיר מזלה ב C/2023 A3 Tsuchinshan-ATLAS.
למידע נוסף על קומטים ותופעות קוסמיות, בקרו ב-האתר הרשמי של נאס"א לעדכונים האחרונים ולתובנות בפלאייא של הקוסמוס.
[וטמוניא]https://www.youtube.com/embed.חאחאחאאה/גהאוהום-אב2טומומו[/embed]
The source of the article is from the blog macnifico.pt